(ירושלים, 14 במאי 2024) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי מאז חודש אוקטובר 2023 תקפו כוחות ישראליים לפחות שמונה שיירות ומתחמים של עובדי סיוע ברצועת עזה, אף על פי שארגוני הסיוע סיפקו לרשויות הישראליות את הקואורדינטות של מיקומם כדי לוודא שלא יותקפו. הרשויות הישראליות לא מסרו לאף אחד מארגוני הסיוע התראות מוקדמות לפני ההתקפות, שהרגו או פצעו לפחות 31 עובדי סיוע ואנשים שהיו עימם. לפי האו"ם, מאז המתקפה ב-7 באוקטובר נהרגו ברצועת עזה יותר מ-250 עובדי סיוע.
באחת ההתקפות, שבוצעה ב-18 בינואר 2024, ככל הנראה באמצעות תחמושת מתוצרת ארצות הברית, נפצעו שלושה אנשים ששהו בבית הארחה המשותף לשני ארגוני סיוע, כך לפי אחד הארגונים ולפי דו"ח של חוקרי האו"ם שביקרו באתר לאחר התקיפה. ארגון Human Rights Watch סקר את הדו"ח. אחד מארגוני הסיוע, Medical Aid for Palestinians (MAP), אמר כי פקחי האו"ם הגיעו למסקנה כי הפצצה הוטלה ממטוס F-16. לפי פעילים, במטוסי F-16 יש רכיבים מתוצרת בריטניה.
שמונה התקריות חושפות פגמים של ממש במה שמכונה "מנגנון למניעת עימותים" – מנגנון שנועד להגן על עובדי הסיוע ולאפשר להם לספק בבטחה סיוע הומניטרי מציל חיים ברצועת עזה.
לדברי בלקיס וויל, מנהלת-שותפה לענייני משברים, סכסוכים ונשק בארגון Human Rights Watch, "ההרג של שבעה עובדי סיוע מארגון World Central Kitchen בידי ישראל היה מחריד, ועל פי המשפט הבינלאומי, אסור היה שיקרה". היא הוסיפה כי "על בעלות בריתה של ישראל להכיר בכך שהתקפות כאלה, שהרגו עובדי סיוע, קורות שוב ושוב, וכי יש לשים להן קץ".
התקיפה הישראלית ב-1 באפריל על שיירת ארגון World Central Kitchen, שבה נהרגו שבעה עובדים, רחוקה מלהיות "טעות" בודדת. היא אינה אלא אחת מלפחות שמונה תקריות שזיהה ארגון Human Rights Watch – תקריות שבהן ארגוני סיוע וסוכנויות או"ם מסרו לרשויות הישראליות קואורדינטות GPS של שיירות סיוע או של מתחם סיוע, ובכל זאת כוחות ישראליים תקפו את השיירה או את המתחם ללא כל התראה. בשמונה התקריות הללו הרגו כוחות ישראליים לפחות 15 בני אדם, בהם שני ילדים, ופצעו לפחות 16 אחרים. חמש מהתקיפות הללו עמדו לאחרונה במרכז תחקיר של העיתון ניו יורק טיימס שכלל ראיות חזותיות ומסרים פנימיים בין ארגוני סיוע לצבא הישראלי.
שבע התקיפות האחרות הן:
- תקיפת שיירה של ארגון רופאים ללא גבולות (MSF), 18 בנובמבר 2023
- תקיפת בית הארחה של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), 9 בדצמבר 2023
- תקיפת מקלט של ארגון רופאים ללא גבולות, 8 בינואר 2024
- תקיפת בית הארחה של ארגון International Rescue Committee ((IRC ושל ארגוןMedical Aid for Palestinians (MAP), 18 בינואר 2024
- תקיפת שיירה של אונר"א, 5 בפברואר 2024
- תקיפת בית הארחה של ארגון רופאים ללא גבולות, 20 בפברואר 2024
- תקיפת בית שעובד ארגון American Near East Refugee Aid Organization ((Anera מצא בו מחסה, 8 במארס 2024
כל הארגונים שמִבנים ואנשי צוות שלהם נפגעו אמרו לארגון Human Rights Watch כי ככל הידוע להם, לא היו מטרות צבאיות בסביבה בזמן התקיפות. אם טענה זו תוכח, אפשר יהיה להסיק שהתקיפות נעשו שלא כדין, ללא הבחנה, או שהיו בלתי חוקיות משום שלא ננקטו אמצעי זהירות מספיקים כדי לוודא שהמטרה היא אכן מטרה צבאית. לדברי ארגון Human Rights Watch, גם אם היו מטרות צבאיות בקרבת כמה מהאתרים שהותקפו, נוכח כישלונה של ישראל במתן התראה מכל סוג שהוא לאזרחים בכל אחד ואחד מהמקרים, תקריות אלה מעידות על כישלונה של ישראל בהגנה על עובדי סיוע ועל פעולות הומניטריות, ועל זלזולה הנרחב אף יותר בחובתה למזער את הפגיעה באזרחים ככלל.
נכון ל-30 באפריל, האו"ם דיווח כי בסך הכול, 254 עובדי סיוע נהרגו ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023, וכי 188 מההרוגים הללו היו עובדי אונר"א. ב-13 במאי הותקף כלי רכב של האו"ם בדרכו לבית חולים ברצועת עזה. בתקיפה נהרג לפחות איש צוות אחד של האו"ם, ולפחות איש צוות אחד נוסף נפצע. לפי אונר"א, 169 ממתקניה נפגעו ב-368 תקריות במהלך מעשי האיבה, ולפחות 429 עקורים נהרגו במקלטים של הסוכנות. לפי האו"ם, כוחות ישראליים גם ירו באנשים שהתקבצו כדי לאסוף סיוע, הפגיזו אותם, הרגו ופצעו מאות מהם. לתקיפות אלה יש השפעה מצננת על המאמצים לספק סיוע מציל חיים ברצועת עזה.
מאז השתלטו כוחות ישראליים על מעבר רפיח וסגרו אותו ב-7 במאי, עובדי סיוע גם אינם יכולים לצאת מרצועת עזה.
במהלך ביקור שערך לאחרונה בקהיר ובצפון סיני, סמוך לגבול שבין מצרים לרצועת עזה, נפגש ארגון Human Rights Watch עם צוותים של 11 ארגונים הומניטריים וסוכנויות סיוע של האו"ם הפועלים ברצועת עזה. הצוותים אמרו כי התקפות ישראליות על עובדי סיוע אילצו אותם לנקוט צעדים שונים, ובהם השעיית פעילויות לתקופה מסוימת, צמצום צוות העובדים בתוך הרצועה או הגבלה חמורה של פעילות הסיוע שלהם בדרכים אחרות.
"אני לא יכול להסתכן בשליחת אנשי צוות נוספים לרצועת עזה כי אני לא יכול לסמוך על כך שהמנגנון למניעת עימותים ישמור על ביטחונם", אמר עובד בכיר באחד הארגונים שבית ההארחה שלו הותקף לארגון Human Rights Watch. לדבריו, זהו גורם מרכזי בהגבלת יכולתו של הארגון לספק שירותים רפואיים. "אתה יכול לבנות רציפים ולשגר משלוחים, אבל בלי סביבת פעולה בטוחה, תהיה לך ערימה של משלוחים שאי אפשר לחלק בבטחה לאנשים כדי לעזור להם".
דפוס זה של התקפות, למרות עדכון נאות של הרשויות הישראליות, כנדרש, מעלה שאלות קשות בדבר מחויבותה ויכולתה של ישראל לציית לכללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, שעליהן מסתמכות חלק מהמדינות, לרבות בריטניה, כדי להמשיך להנפיק רישיונות ליצוא נשק המגיע לישראל.
ארגון Human Rights Watch מצא כי הרשויות הישראליות משתמשות בהרעבה כשיטת לחימה ברצועת עזה. בעקבות מדיניות שהִתוו בכירים ישראלים, והמבוצעת בידי כוחות ישראליים, הרשויות הישראליות חוסמות במכוון את אספקת המים, המזון והדלק, מעכבות במכוון אספקת סיוע הומניטרי, שוללות מהאוכלוסייה האזרחית מוצרים החיוניים להישרדותה והורסות, ככל הנראה, שטחים חקלאיים. ילדים ברצועת עזה מתים מסיבוכים הקשורים לרעב.
ישראל לא השיבה למכתבו של ארגון Human Rights Watch שנשלח ב-1 במאי ובו בקשה למידע ספציפי על ההתקפות על עובדי סיוע המתועדות בדו"ח זה.
דיני המלחמה אוסרים על התקפות המכוונות לאזרחים ולאובייקטים אזרחיים, ללא הבחנה בין אזרחים ללוחמים, שהפגיעה הצפויה מהן לאזרחים או לאובייקטים אזרחיים מופרזת ביחס לכל יתרון צבאי צפוי. התקפות חסרות הבחנה כוללות התקפות שאינן מכוונות למטרה צבאית מסוימת או כאלה המשתמשות באמצעי לחימה שלא ניתן להגביל את השפעותיהם, כנדרש, או מבוצעות בשיטה כזאת.
על הצדדים הלוחמים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הפגיעה באזרחים, לרבות מתן התראה יעילה מראש מפני התקפות, אלא אם הנסיבות אינן מאפשרות זאת, והגנה על האזרחים שבשליטתם מהשלכותיהן של ההתקפות. הפרות חמורות של דיני המלחמה המבוצעות בידי יחידים מתוך כוונה פלילית – כלומר, במכוון או בפזיזות – הן פשעי מלחמה.
על ישראל לתת פומבי לממצאי החקירות בדבר התקיפות שהרגו ופצעו עובדי סיוע, ובדבר כל התקיפות האחרות שבהן נפגעו אזרחים. הכשל המתמשך של הצבא הישראלי בביצוע חקירות מהימנות בדבר פשעי מלחמה, לכאורה, מבהיר את חשיבותה של חקירת בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בנוגע לפשעים חמורים שבוצעו בידי כל הצדדים לסכסוך.
לדברי ארגון Human Rights Watch, על בעלי תפקידים ישראלים ופלסטינים לשתף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי בעבודתם. על ישראל גם לאפשר לוועדה הבינלאומית הבלתי תלויה לחקירת השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים, וישראל, גישה לרצועת עזה כדי לערוך את חקירותיה.
נוכח הדפוס של תקיפת ארגוני סיוע המוסרים לרשויות הישראליות מידע הולם על מיקומם דרושה בחינה עצמאית של המנגנון ההומניטרי למניעת עימותים, שתיערך בידי קבוצה של מומחים בינלאומיים מוכרים. על ישראל לאפשר למומחים אלה גישה מלאה להליכיה, לרבות התיאום והתקשורת לפני התקפות אלה, במהלכן ואחריהן, וכן מידע על כל מטרה צבאית-לכאורה בסביבה וכל אמצעי הזהירות שננקטו כדי למתן את הנזק.
על בעלות בריתה של ישראל, לרבות ארצות הברית ובריטניה – שתי מדינות המספקות את חלקי הנשק ששימשו ככל הנראה לפחות באחת מהתקיפות המתועדות – להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל כל עוד כוחותיה מפֵרים בשיטתיות ובהרחבה את דיני המלחמה נגד אזרחים פלסטינים, ואינם נותנים על כך את הדין. ממשלות שימשיכו לספק נשק לממשלת ישראל מסתכנות בשותפות בפשעי מלחמה.
עליהן גם למנף את השפעתן, בין היתר באמצעות סנקציות ממוקדות, כדי ללחוץ על הרשויות הישראליות להפסיק לבצע הפרות חמורות של דיני המלחמה ולאפשר מתן סיוע הומניטרי ושירותים בסיסיים ברצועת עזה, בהתאם לחובותיה של ישראל על פי המשפט הבינלאומי ועל פי הצווים שהוציא לאחרונה בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), במסגרת תביעתה של דרום אפריקה בנוגע להפרה לכאורה של האמנה נגד רצח עם, והמחייבים את ישראל.
לדברי וויל, "מצד אחד ישראל חוסמת גישה לאספקה הומניטרית מצילת חיים וחיונית, ומצד אחר היא תוקפת שיירות המעבירות חלק מהכמות הקטנה של הסיוע שהיא מאפשרת להכניס לרצועה". לדבריה, "על הכוחות הישראליים להפסיק לאלתר את התקפותיהם על ארגוני סיוע, ויש למצות את הדין בגין הפשעים הללו".
לפרטי ההתקפות על ארגוני הסיוע, אנא ראו להלן.
תקיפת עובדי ארגון World Central Kitchen
ב-1 באפריל, מעט לפני השעה 23:00, תקפו כוחות ישראליים בשלושה טילים ששוגרו מכטב"ם שיירה של ארגון World Central Kitchen, שליוותה שמונה משאיות סיוע. בשיירה היו שלושה כלי רכב, שבכולם נסעו אזרחים. גגותיהם של שניים מכלי הרכב היו מסומנים בלוגו של הארגון. בתקיפה נהרגו שבעה עובדי סיוע. השיירה יצאה זמן קצר קודם לכן ממחסן מזון בדיר אל-בלח ונסעה במסלול שלדברי הארגון תואַם עם הצבא הישראלי. לפי דיווחים, התקיפה בוצעה על ידי כטב"ם מדגם הרמס 450 המיוצר ישראל.
לאחר התקיפה הִשעה ארגון World Central Kitchen את פעילותו ברצועת עזה למשך כמה שבועות, וכך עשה גם ארגון American Near East Refugee Aid ((Anera. באותם ימים סיפקו שני הארגונים יחדיו 300,000 ארוחות בממוצע מדי יום ברחבי הרצועה. תצלומים של כלי הרכב שנפגעו אומתו תחילה על ידי קולקטיב החקירות העצמאי Bellingcat, ואחר כך, באופן בלתי תלוי, גם על ידי חוקרי ארגון Human Rights Watch.
לדברי הכוחות המזוינים של ישראל, תחקיר ראשוני של התקיפה העלה כי הכוחות הישראליים התנהלו "תוך הפרה חמורה של הפקודות וההוראות הנוגעות לעניין", והתקרית התרחשה בגלל "טעות חמורה", לרבות חוסר תיאום בין דרגים שונים בצבא וזיהוי מוטעה של גבר באחד מכלי הרכב. עוד עולה מהתחקיר הראשוני כי שני הטילים האחרונים שוגרו מהכטב"ם בניגוד להוראות הצבא.
ארגון World Central Kitchen חזר בתגובתו על קריאתו להקמת ועדה עצמאית שתחקור את התקרית, היות שלדבריו, "[צה"ל] אינו יכול לחקור באופן אמין את הכישלון שלו-עצמו ברצועת עזה". הארגון חידש את פעולותיו בסוף אפריל משום שלדבריו, "המצב ההומניטרי ברצועת עזה עודנו חמור", אך אמר כי טרם קיבל "הבטחות קונקרטיות כלשהן" בדבר שינוי בנהלים המבצעיים של הצבא הישראלי.
תקרית זו גררה גינוי נרחב, בין היתר ממנהיגי מדינות שאזרחיהן נהרגו בתקיפה, ובכלל זה נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק, ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו.
תקיפת שיירה של ארגון רופאים ללא גבולות, 18 בנובמבר 2023
ב-18 בנובמבר 2023, לדברי עדי ראייה, תקפו כוחות מזוינים שיירה של חמישה כלי רכב מסומנים של ארגון רופאים ללא גבולות והרגו שני אנשים. הארגון ניסה לפַנות לדרום הרצועה 137 אזרחים שהיו לכודים במשך שבוע בבית ההארחה שלו ליד בית החולים א-שיפאא, בשכונת רימאל שבצפון העיר עזה. ארגון רופאים ללא גבולות מסר כי הוא תיאם את תנועת השיירה עם הכוחות המזוינים של ישראל וכי היא נסעה במסלול שהצבא קבע. כאשר הגיעה השיירה למחסום צפוף ליד ואדי עזה, חיילים ישראלים לא אפשרו לכלי הרכב לעבור בו במשך שעות.
לאחר שנשמע ירי בסמוך למחסום החליטו אנשי ארגון רופאים ללא גבולות, שעדיין המתינו כדי לעבור במחסום, לחזור לבית ההארחה, שהיה במרחק של 7.5 ק"מ צפונה משם. לדבריהם, לכל אורך נסיעתם בחזרה הם עמדו בקשר עם מִנהלת תיאום וקישור עזה (מת"ק), היחידה הצבאית המופקדת על תיאום הגישה לרצועת עזה וממנה בכל הנוגע למענה לצרכים אזרחיים והומניטריים, והודיעו לה כי השיירה נאלצה לשוב לבית ההארחה שלהם.
ארגון רופאים ללא גבולות מסר כי בעת שהשיירה התקרבה למשרדי הארגון, בין השעה 15:30 לשעה 16:00, תקף אותה הצבא הישראלי ופגע בשניים מכלי הרכב. הארגון ציטט את אחד מאנשי הצוות, שסיפר: "נחרדתי כשראיתי שהצלפים והטנקים מכוונים אלינו את הנשק שלהם, בייחוד על המיניבוס הרביעי והמיניבוס החמישי [בשיירה]". ארגון רופאים ללא גבולות אמר כי הצוות שנכח במקום לא ראה שום מטרות צבאיות באזור במהלך התקרית. הארגון ביקש הסבר מהרשויות הישראליות אך לא קיבל כל תגובה, כך אמר נציגו לארגון Human Rights Watch.
לדברי הנציג של ארגון רופאים ללא גבולות, "התקרית מראה עד כמה מנגנוני התיאום שהקימו הרשויות הישראליות אינם יעילים". במקרה זה "נראה שלמנגנונים אלה הייתה השפעה מועטה, אם בכלל, על הכוחות המבצעיים בשטח, לרבות התרת המעבר של כלי הרכב במחסום".
כשל זה בתיאום עם המת"ק הוזכר בדיווחים קודמים של האו"ם.
תקיפת בית הארחה של אונר"א, 9 בדצמבר
לפי דיווח שמסרה סוכנות אונר"א לארגון Human Rights Watch, ב-9 בדצמבר ירה חיל הים הישראלי פגזי תותח בקוטר 20 מ"מ לעבר שני בניינים המשמשים כבית הארחה של הסוכנות ברפיח, המחוז הדרומי ביותר ברצועה. הפגזים פגעו בצידם המערבי של שני הבניינים. התקיפה התרחשה בשעת לילה מאוחרת, בזמן שעשרה אנשי צוות ישנו במקום. מהסוכנות נמסר כי יידעה בקביעות את הרשויות הישראליות בדבר הקואורדינטות של בית ההארחה לפני התקיפה, וכך גם ביום התקיפה עצמו, וכי לא ידוע לה על מטרות צבאיות כלשהן באזור באותה עת. אונר"א מסרה לארגון Human Rights Watch כי לא קיבלה התראה על התקיפה, וכי לאחר התקיפה אמר סגן אלוף פיקוד דרום לסוכנות כי היא בוצעה בטעות.
תקיפת מקלט של רופאים ללא גבולות, 8 בינואר
ארגון רופאים ללא גבולות דיווח כי ב-8 בינואר חדר פגז ישראלי לצידו של בניין ששימש מקלט עבור למעלה ממאה עובדי הארגון ובני משפחותיהם בח'אן יונס. בתקיפה נהרגה בִתו בת החמש של עובד הארגון, ונפצעו ארבעה אנשים. מארגון רופאים ללא גבולות נמסר לארגון Human Rights Watch כי אנשי הצוות לא ראו כל מטרה צבאית באזור באותה עת וכי הארגון לא קיבל שום התראה על התקיפה, שהתרחשה באזור שלא הוצא בו צו פינוי. הארגון אמר כי יידע בקביעות את הרשויות הישראליות בדבר הקואורדינטות של הבניין והודיע לו שהבניין משמש כמקלט של ארגון רופאים ללא גבולות.
ארגון רופאים ללא גבולות פרסם סרטון ובו ליאו קאן, ראש המשלחת לפלסטין, מתאר את התקיפה ומציג שני חורים מקבילים, שלדבריו נוצרו מירי של תחמושת. בסרטון נראים גם תצלומים של שרידי אמצעי לחימה על הדשא שמחוץ לבניין, כך לפי הדיווח. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לאשר את מיקומם של שרידים אלה, אך לא הצליח למצוא אותם באינטרנט לפני 8 בינואר. העיתון ניו יורק טיימס ניתח את התצלומים ודיווח כי השרידים שנראים מחוץ למקלט הם שרידיו של פגז טנק ישראלי בקוטר 120 מ"מ, ועליהם כיתוב בעברית. ארגון Human Rights Watch אימת באופן בלתי תלוי את סוג השרידים.
הצבא הישראלי הכחיש בפני הניו יורק טיימס כי פגע בבניין. עם זאת, ארגון רופאים ללא גבולות מסר כי מאוחר יותר אמרו לו הרשויות הישראליות שהפגיעה במקלט הייתה בבחינת נזק אגבי במתקפה על יעד "טרור".
תקיפת בית הארחה של הארגוניםInternational Rescue Committee (IRC) ו-Medical Aid for Palestinians (MAP) , 18 בינואר
ב-18 בינואר, תקיפה אווירית ישראלית פגעה בגדר של מתחם שבו מצוי בית הארחה המשמש את הארגונים IRC ו-MAP מצפון לח'אן יונס. הארגונים מסרו כי בעת התקיפה שהו בבניין 12 אנשים, בהם ארבעה רופאים. איש לא נהרג בתקיפה, אך MAP מסר לארגון Human Rights Watch כי שלושה בני אדם נפצעו קל.
ניתוח תמונות לוויין מלמד כי התקיפה הותירה מכתש ברוחב של כ-15 מטרים באדמה החולית, החריבה את גדר המתחם וגרמה נזק של ממש לבניין. MAP אישר לארגון Human Rights Watch כי בשלהי 2023 יידע את הרשויות הישראליות ואת האו"ם פעמיים בדבר הקואורדינטות של בית ההארחה, כדי להבטיח שלא יותקף. הבניין מבודד ואין מבנים או בניינים אחרים סביבו, ומארגון MAP נמסר כי לא ידעו על יעדים צבאיים כלשהם באזור בזמן התקיפה ולא קיבלו התראות.
ארגון Human Rights Watch בחן דו"ח בדיקה עצמאית שביצע צוות המורכב מכמה סוכנויות או"ם באתר התקיפה לאחר התרחשותה. הבדיקה העלתה כי הנזק הוא תוצאה של תקיפה אווירית, שבה נעשה ככל הנראה שימוש בפצצה אווירית מונחית מסוג GBU-32 מתוצרת ארצות הברית. מארגון MAP נמסר כי צוות הבדיקה הגיע למסקנה שהפצצה הוטלה ממטוס F-16. עוד מסרו הארגונים כי מאז התקיפה סיפקה ישראל שישה הסברים שונים, לעיתים סותרים, כסיבה לתקיפה, ובכמה מהם אף הכחישה את התרחשותה. אולם, לדברי הארגונים, הסברים אלה אינם מבהירים את שהתרחש ואין בהם משום נשיאה באחריות.
תקיפת שיירה של אונר"א, 5 בפברואר
אונר"א דיווחה כי ב-5 בפברואר פגע ירי של חיל הים הישראלי במשאית סיוע של הסוכנות. התקיפה התרחשה בזמן ששיירה של עשר משאיות, מוקפת כלי רכב מסומנים של האו"ם, חנתה על כביש במערב נוסייראת. השיירה חנתה בנקודת המתנה שעליה הוסכם מראש, וחיכתה לאישור מהצבא הישראלי כדי להמשיך בדרכה למחסום ישראלי. ההפגזה גרמה נזק למשאית האחרונה בשיירה. איש לא נפגע. אונר"א מסרה כי תיאמה את תנועת המשאיות המתוכננת עם הרשויות הישראליות לפני התקיפה ואף דיווחה להן כאשר השיירה הגיעה לנקודת ההמתנה וכאשר עובדי הסיוע שהיו בה החלו לשמוע ירי של חיל הים בסמוך לה בעת שחנתה בנקודה.
נציג אונר"א מסר כי בגלל התקרית נאלצו אונר"א ושותפיה להשעות את פעילות הסיוע בצפון הרצועה, שבה נעזרים 200,000 בני אדם, למשך 19 ימים. מאז 24 במארסממשלת ישראל מגבילה את גישתה של אונר"א לצפון רצועת עזה ומסרבת לאפשר לה לספק מזון לצפון, למרות מנדט הסוכנות. הרשויות הישראליות נקטו צעדים נוספים שפגעו ביכולתה של אונר"א לחלק סיוע בעזה ובכך תרמו למצב ההומניטרי החמור, שכן אונר"א מקיימת את מערך הסיוע הגדול ביותר ברצועה.
הצבא הישראלי אמר ל-CNN ביום התקיפה כי הוא בוחן את התקרית. גורם רשמי באונר"א אמר לארגון Human Rights Watch כי מאז הכירו הרשויות הישראליות בתקיפה ומסרו כי נקטו "צעדי מנע כדי למנוע הישנות של תקריות מן הסוג הזה".
תקיפת בית הארחה של רופאים ללא גבולות, 20 בינואר
ב-20 בפברואר, זמן קצר אחרי השעה 20:00, ירה טנק ישראלי קליע בקוטר בינוני-עד-גדול לעבר בית דירות רב קומות בשכונת אל-מוואסי בח'אן יונס, שבו השתכנו רק חברי צוות של רופאים ללא גבולות ובני משפחותיהם – 64 אנשים בסך הכול. בתקיפה נהרגו שני בני אדם ושבעה נוספים נפצעו. ארגון רופאים ללא גבולות מסר כי הקליע היה פגז שנורה מטנק ישראלי וכי הצוות לא ראה אובייקטים צבאיים באזור באותו זמן ולא קיבל שום התראה.
תמונות וסרטונים שהופיעו בדיווח של רשת Sky News ונבדקו על ידי ארגון Human Rights Watch מאשרים שדגל גדול של ארגון רופאים ללא גבולות התנוסס על קיר חיצוני של הבניין בזמן התקיפה. התמונות ותצלומי הלוויין מראים גם כי הבניין מבודד, והבניינים הקרובים ביותר נמצאים במרחק של כ-50 מטרים ממנו.
ארגון רופאים ללא גבולות אמר כי היה ירי נוסף של כוחות מזוינים לעבר צידו החיצוני של המבנה ולתוך קומת הקרקע. הארגון מסר לארגון Human Rights Watch שבדיקה עצמאית, שנתמכה בדיווחים של עדי ראייה, אישרה כי בעת התקיפה היה באזור טנק ישראלי. מהבדיקה עולה כי הפגז שגרם לפיצוץ נורה מטנק מרכבה ישראלי. בבדיקה גם נמצא כי סימני הפגיעה בבניין, שנגרמו מכדור בקוטר קטן, תואמים את החימוש המשני של טנק המרכבה. ארגון Human Rights Watch אימת תמונה שפרסם ארגון רופאים ללא גבולות ב-X (לשעבר טוויטר) ב-22 בפברואר, ובה נראה נזק לחלקו החיצוני של הבניין.
ארגון רופאים ללא גבולות אמר כי יידע את הרשויות הישראליות לפני התקיפה בדבר הקואורדינטות של הבניין, וכי לא קיבל התראה. עוד אמר הארגון כי לאחר התקיפה אישרו הרשויות הישראליות שנית כי קיבלו את הקואורדינטות של הבניין.
בתגובה לתקיפה אמר הצבא הישראלי לרשת Sky News כי הטנק פתח באש על הבניין כיוון שהוא "זוהה כבניין שבו מתרחשת פעילות טרור", והתחייב כי מנגנון הבירור המטכ"לי יבדוק את התקרית. מנגנון זה הוא גוף קבוע ו"עצמאי" שהוקם בשנת 2014 כדי לבדוק "אירועים חריגים" במהלך פעולות צבאיות. תוצאות הבדיקה, אם התקיימה, לא פורסמו.
לאחר התקרית אמרה מנכ"לית ארגון רופאים ללא גבולות, מיני ניקולאי, לרשת Sky News: "מקרי ההרג הללו מדגישים את המציאות העגומה שבה שום מקום בעזה אינו בטוח, הבטחות בדבר אזורים בטוחים ריקות מתוכן ומנגנונים למניעת עימותים אינם אמינים".
תקיפת בית שבו מצא מחסה עובד של ארגון American Near East Refugee Aid Organization (Anera), 8 במארס
ב-13 באוקטובר נמלטו דועאא שווא, בעלה, מוסא שווא, וילדיהם דימא, בת 13, וכרים, בן 6, מביתם בתל אל-הווא, דרומה – לדירה של חבר בקומה השנייה בבניין בא-זוואידה שבו שלוש דירות. בתקיפה נהרגו לפחות שלושה בני אדם ולפחות שלושה נוספים נפצעו. דועאא אמרה לארגון Human Rights Watch שהלחימה הקשה ביותר פסחה על השכונה בחודשים שלאחר התקיפה. מוסא היה מתאם האספקה והלוגיסטיקה של Anera. הארגון אישר כי לאחר עקירתו לא-זוואידה מסר מוסא לעמיתיו בארגון את הקואורדינטות של הבית.
ארגון Anera הציג לעיתון ניו יורק טיימס תכתובת דואר אלקטרוני שבה מסר לרשויות הישראליות את הקואורדינטות של הבניין ותצלומים שלו, ויידע אותן כי במקום מתגורר אחד מעובדיו ביחד עם בני משפחתו. באותה תכתובת אישרו הרשויות הישראליות בדואר אלקטרוני שמיקום הבית "מטופל" ב"מערכת" שלהן.
דועאא סיפרה כי ביום שישי, 8 במארס, בסביבות השעה 16:00, נפגע הבניין מתקיפה ישראלית, ללא התראה. בעת שהבניין נפגע עמד מוסא בפתח הדירה ביחד עם אחיה של דועאא, בהא אל-ר'פרי, שהגיע לביקור, ושוחח עם אשתו. דועאא סיפרה: "הוא היה באמצע המשפט כשנפגענו. אני לא זוכרת כלום מאותו רגע. איבדתי את ההכרה מיד, ורק אחר כך התעוררתי בבית החולים וגיליתי שאיבדתי את מוסא ואת אחי".
דועאא סיפרה כי נאמר לה בדיעבד שמוסא נפצע בכל חלקי גופו ומת עם הגיעו לבית החולים אל-אקצא. בהא, שנפגע בראשו ובפניו, מת במקום. בנה בן ה-6 של דועאא, כרים, נפגע בראשו, אך השבר בגולגלתו והדימום הפנימי במוחו לא אובחנו בידי הצוות הרפואי, ולכן לא טופלו בתחילה. הוא מת בבית החולים אל-עריש במצרים, 11 ימים לאחר התקיפה.
בעזרת ארגון Anera, דועאא, כרים ודימא פונו למצרים שמונה ימים לאחר התקיפה. ידה הימנית של דועאא נשברה בתקיפה ופצע גדול נפער בפניה ובראשה. כף רגלה הימנית של דימא נשברה, ידה נכוותה ורסיסי מתכת גרמו לפצעים בפניה ובגופה. דועאא סיפרה שהחבר שבביתו הם הותקפו נכווה אף הוא בפניו.
דועאא סיפרה גם כי ככל הידוע לה, בשתי הדירות בבניין התגוררו אזרחים בלבד, וכי לא ידוע לה על נוכחות של כוחות מזוינים בשכונה. ארגון Human Rights Watch אימת סרטונים של אל-ג'זירה, שפורסמו ביוטיוב ב-9 במארס ובהם נראה הבניין לאחר התקיפה עם סימני נזק ניכר בקומה השנייה. מומחים שהעיתון ניו יורק טיימס נועץ בהם הגיעו למסקנה שהמתקפה בוצעה בתחמושת מונחית מדויקת שהוטלה מהאוויר. בתגובה שמסרה ישראל לניו יורק טיימס בעקבות פניית העיתון נאמר כי התקיפה כוונה נגד פעיל חמאס שהשתתף במתקפה בישראל ב-7 באוקטובר. ארגון Anera אמר כי לא קיבל מישראל כל מידע המבהיר נגד מי או נגד מה כוונה התקיפה, ומדוע היא בוצעה.
"לא קיבלנו שום התראה מהישראלים לפני התקיפה", אמרה דועאא. "זה מה שהכי מציק לי. בעלי עובד בארגון אמריקאי והישראלים ידעו שאנחנו שם. הם היו צריכים לשלוח לנו הודעה ולהזהיר אותנו לצאת. למה הם לא עשו את זה"? דועאא אמרה שזו השאלה שאינה נותנת לה מנוח. "זה היה משהו שלא יכולנו לדמיין. הלב שלנו נהרס".
